22 באפריל 2017

מבחר לינקים לשליחת מחזאות בבריטניה

זו רשימה של כל מיני מוסדות באנגליה שמחפשים מחזות מקוריים. אם יש לכם מתורגם באנגלית אתם מוזמנים לנסות את השוק העולמי. הארץ שלנו היא קטנטנות אז אפשר להעזר בגלובליזציה.  יש מתרגמים טובים בארץ

The Royal Court - https://royalcourttheatre.com/playwriting/literary-office/
National Theatre - https://www.nationaltheatre.org.uk/about-the-nati…/…/contact
Soho Theatre - http://www.sohotheatre.com/writers/resources/
Paines Plough - http://www.painesplough.com/playwrights/send-us-your-play
West Yorkshire Playhouse (Leeds) - https://www.wyp.org.uk/playwrights-and-new-writing/
Royal Exchange (Manchester) - https://www.royalexchange.co.uk/send-us-work
Nottingham Playhouse - http://www.nottinghamplayhouse.co.uk/ab…/script-submissions/
Birmingham Rep - https://www.birmingham-rep.co.uk/…/creative-de…/artists.html
Hampstead Theatre - https://www.hampsteadtheatre.com/about-us/playwriting/
Bush Theatre - https://www.bushtheatre.co.uk/art…/play-writing/submissions/
Live Theatre (Newcastle) - http://www.live.org.uk/new-writing/script-submissions
Bolton Octagon - https://octagonbolton.co.uk/get-involved/new-writing/
Oldham Coliseum - http://www.coliseum.org.uk/work-wit…/script-reading-service/
Everyman & Playhouse Theatres - http://www.everymanplayhouse.com/making-…/script-submissions
Theatre Royal Stratford East - http://www.stratfordeast.com/get-i…/submissions/new-writing/
Theatre Royal Plymouth - http://www.theatreroyal.com/…/work…/information-for-writers/
Traverse (Edinburgh) - https://www.traverse.co.uk/writing/open-script-submissions/
Tron (Glasgow) - http://www.tron.co.uk/creative/creative/progplaywright/
National Theatre of Scotland - https://www.nationaltheatrescotland.com/content/default.asp…
Playwrights’ Studio (Scotland) - http://www.playwrightsstudio.co.uk/…/script-reading-service…
Sherman Cymru - http://www.shermantheatre.co.uk/new-welsh-playwrights-prog…/
Finborough - http://www.finboroughtheatre.co.uk/literary-department.php
Theatre 503 - https://theatre503.com/writers/script-submission-guidelines/
Out of Joint - http://www.outofjoint.co.uk/aboutus/faq.html
PapaTango - http://papatango.co.uk/literary-guidelines/
High Tide (Suffolk) - https://www.hightide.org.uk/get-involved/playwriting
Druid (Galway, ROI) - http://www.druid.ie/new-writing/submitting-a-script
The Old Red Lion - http://www.oldredliontheatre.co.uk/literary.html
Teatro Technis - http://www.theatrotechnis.com/scripts.php
בלוג של מחזאות  http://www.londonplaywrightsblog.com/

6 במרץ 2017

איפה הפעולה? חלק ב' (הפועל האקטיבי)

הפעולה של השחקן נמצאת בפועל שבמשפט. הלינק לפעולה הוא הפועל עצמו. כלומר אני משתמש בפעלים על מנת להבהיר את מה שאני עושה או עשיתי או אעשה.

נתחיל מהפועל הראשון.

הפועל הראשון הוא הפועל האקטיבי - הפועל הטוב מכולם. - שב. קום. לך. תביא. תעצור. פעלים בציווי -- מקדמים עלילה, הם מתעסקים בכאן ועכשיו והם נותנים לנו את המיזנסצנה שאנו כל כך כמהים לגלותה.

מחזאות טובה נמדדת לפי מספר הפעלים האקטיבים שמחזאי מצליח לדחוף לתוך הדיאלוג (שייקספיר הוא ממזר אמיתי.)

משפט ללא פועל הוא לא בהכרח משפט ללא פעולה. אם כי השחקן נדרש להגדיר פעולה.  אם אין פועל במשפט על השחקן לרשום לעצמו אחת. (זוכרים את הדימוי של הדומינו?)

הפועל האקטיבי הוא פועל הדומינו הטוב מכולם - כמחזאי אני מאוד אוהב אותו --למה?  דרכו אני יכול לכתוב הערות בימוי סמויות.

שימו לב למשפט הבא:
א':  תסתכל עלי. תוריד את הרגליים מהשולחן בבקשה.  שב כמו בן אדם. תרגיש בנוח. 
זה די ברור מה קורה, נכון?

אמנם רק דמות אחת מדברת אבל הבימוי והמשחק כבר שם. לצורך העניין כשדמות אומרת "אל תצעק עלי" זה יהיה מוזר מאוד אם לפני זה מישהו ילחש אליה. אם דמות אומרת "די, די, אל תבכי."...אז -- טוב, אני חושב שזה מובן.
הדרך הטובה ביותר להתייחס לטקסט היא לסמן את הפעלים האקטיביים.

שימו לב לסצנה הבאה: (גרסה עם מעט פעלים אקטיבים.)
א: שב.
ב: תודה.
א: אתה צמא?
ב: כן.
א: מה שלומך?
ב: סביר.

הסצנה המשוכתבת עם פועל אקטיבי בכל משפט.
א: שב.
ב: תביא לי את הכיסא
א: קח תשתה.
ב: תמזוג אל תתבייש.
א: תרגיש בנוח.
ב: תפסיק לטרוח סביבי.

הסצנה השנייה עשירה יותר בפרטים. ייתכן ותרגישו שהראשונה מרגישה יותר אמינה. אבל בסצנה השניה קורה הרבה יותר היא הרבה יותר אקטיבית ועשירה בפעולות. הרבה יותר קל לראות מה צריך לעשות. כאשר בימאים ושחקנים מקבלים טקסט רזה (סצנה א') הם צריכים להפוך את הדיאלוג שלה לפעולות אקטיביות. כלומר, גם אם היינו עובדים על הסצנה הראשונה אבל מתחת לכל שורה כותבים את הסצנה השנייה היינו יכולים להעשיר אותה. ללא פעולות אקטיביות כולם מסתכנים באווירה או מצב וזה מוביל לאסון 



הנה תרגיל:
לכותבים: קחו משהו שכתבתם ונסו לראות האם בכל משפט יש פועל. וכמה מתוכם פעלים אקטיבים? נסו לראות האם אתם יכולים לשכתב את הטקסט.
לבימאים ושחקנים: קחו טקסט שאתם עובדים עליו וסמנו את הפעלים האקטיבים. אם אין פעלים אקטיבים בדיאלוג  רשמו מתחתם פועל אקטיבי. (מומלץ לחזור לפוסט הקודם כדי להבין את עניין האירוע הכפול. )




5 במרץ 2017

איפה הפעולה? חלק א'


אנשים מסתבכים עם פעולות. אני נתקל בשחקנים, בימאים ומחזאים שלא לגמרי מצליחים להבין את הדבר המוזר הזה שנקרא פעולה. אני שומע הרבה מאוד גרסאות של 'מה זה פעולה.'  אז החלטתי לנסות להבהיר.
פעולה היא לא אקט מסתורי שאם מישהו ידבר את הטקסט אז משהו יקרה. פעולה זה אירוע שמתרחש הגורם לאירוע נוסף להתרחש. זהו. באמת שאין יותר. כלומר פעולה מורכבת משני אירועים שיש ביניהם קשר. סיבה ותוצאה.

לדוגמה:
(אירוע ראשון ) אני דוחף את הכיסא. (אירוע שני.) הכיסא מתהפך על הרצפה. .
(אירוע ראשון) אני שואל לשלומך (אירוע שני) אתה עונה בסדר. יש שיגידו שזה לא פעולה. אבל אם יש פועל (שואל - עונה) אז יש פעולה (לא דרמטית במיוחד, אבל עדיין פעולה.)
שימו לב שעכשיו האירוע השני הוא הטריגר לפעולה הבאה. כלומר האירוע השני מעורר פעולה נוספת. ובכך הופך להיות האירוע ההראשון : הכיסא מתהפך על הרצפה. אני מקבל מכה ממנו. וכך הלאה.
דמיינו שאתם מסדרים דומינו. אירוע ראשון - הדומינו נופל - אירוע שני הוא מפיל דומינו אחר. הדומינו האחר מפיל דומינו וכ אפשר להמשיך. כל משפט בטקסט הוא כמו קוביית דומינו. וכך מחברים את את ההצגה להיות רצף של סיבה ותוצאה. יותר מדי רווח בדומינו והרצף ישבר.

איך יודעים מתי יש אופציה להגדרת פעולה? לפי הנקודה. כל משפט שנגמר בנקודה, סימן שאלה, סימן קריאה, נקודותיים, או שלוש נקודות בסופו נמצא האירוע השני.
גם חוסר באירוע השני הוא אירוע בפני עצמו. שחקן או במאי טובים יזהו שאם אין אירוע שני ברור הם יגדירו אותו כאירוע על מנת לבסס את סוף הפעולה.

לדוגמה: (אירוע ראשון) אני שואל לשלומך. (אירוע שני) שתיקה.

השתיקה היא טריגר שגורם לי לאירוע הבא. לכן הרבה פעמים שאומרים לשחקנים לעבוד מהפרטנר הכוונה לעבוד מרצף האירועים שלו. הפרטנר תמיד יספק אירועים גם אם אין לו שמץ של מושג מה הוא עושה. אבל האירוע הוא לא המילים שנאמרות. האירוע זה מה שקורה. והדרך הטובה ביותר להבין מה קורה זה אם אתם מצליחים להגדיר את האירוע באמצעות פועל.

פעולה ניתן להגדיר ותמיד אפשר לראות אותה נוכחת מול עינינו,  היא מניעה את העלילה קדימה, והיא תמיד נובעת ממה שקרה לפניה. .

13 בדצמבר 2016

כוחו של דיון אקטואלי

אני יושב וקורא כל יום כתבות ודעות של אנשים על מגוון נושאים מהאקטואליה ועולים לי כל מיני שאלות -- וגם לא מעט דעות. אבל בסופו של דבר אני מגיע למסקנה אחת (שתופיע בסוף הפוסט) ולחכן אחזור להתחלה --
שמתי לב למשהו קבוע אצלי -- כמה מהר אני מסכים מבחינה רגשית למה שכתוב. כמה אני נעול על דברים שהמוח תוכנת בדרך זו או אחרת לחשוב.
ניקח את מקרה הפוסטר בבצלאל.
זה התחיל בביקורת כנגד מירי רגב שהעלתה פוסט כנגד העניין - ישר אני מגלגל עיניים ואומר "נו, היא שוב מצאה על מה להטפל" אבל כמה דקות אחר כך אני קורא את תגובתו של מנהל בצלאל. ואחריה איזו דעה על הטיב האמנותי של היצירה ומאמר זריז על אמנות והסתה -- ואני מתחיל להתנייד ברגשות שלי כלפי האירוע.
יום למחרת מציף אותי מבול של דעות. כל מיני אנשים שמנסים לפצח את הדילמה האם זו אמנות או הסתה. האם זה רדוד או לא. אני קורא שאומרים שזאת לא אמנות ומוצא את עצמי מסכים - זאת לא אמנות. אבל אז רגע אחרי מישהו מצליח להוכיח שזאת כן אמנות - בכל זאת מדברים על זה הרבה עכשיו והפוסטר חוצה גבולות. והמון שאלות של סיפור טוב _סיפור בלשי -- מי תלה את הפוסטר? האם זאת באמת הייתה רק מחאה פנימית? כמה סטודנטים מעורבים? הסטודנטית שעשתה את זה (אני מסתמך על מה שכתוב) האם היא ידעה או לא ידעה --- אלוהים המתח הורג אותי!
ואז לקראת הסוף אני מתרווח על הכיסא שלי ומחייך לנוכח הדילמה המעולה שמספקת לי סיפור טוב. -- סיפור טוב שמעלה סוגייה אקטואלית אמיתית שמייצרת דיון. (יחזיק מעמד כמה ימים עד לאירוע הבא)
לכן אני לא מפרסם את דעתי -- כי הדעה הקטנה שלי לא רלוונטית וסביר להניח שאשנה אותה לאחר כמה שעות. מה שמעניין באמת זה המורכבות של הדיון. הדיון מאפשר הרבה יותר תשובות. ותכלס בשביל זה בדיוק אני כותב מחזות. במיוחד נמשך למחזאות האקטואלית העכשווית. חסרים לי יותר לי מחזות אקטואליים בתיאטרון. מחזות על דילמות של היום, בחברה הישראלית. והאמת ארצנו הקטנטונת לא מפסיקה לייצר אירועים ודילמות לכותב עליהם. אני פה ממשיך את הפוסט הקודם שאומר שימו קצת את הקלאסיקות בצד.
אז לסיכום - כששואלים אותי מאיפה אני מוצא את הרעיונות שלי -- מהפייסבוק, מהטוויטר, מהעיתונים, והמון המון מהתגובות של האנשים. אני פשוט משתדל לאגד אותה לכדי סיטואציה אחת מסכמת. (חשוב לציין שאני לא עושה בכל מחזה.)

1 בספטמבר 2015

רגע של משבר

אחרי חודש של עבודה די אינטנסיבית. מצאתי שיש בעיה חמורה במחזה. הנחת היסוד שלי לא נכונה (פרמיס) אחרי שכבתי ארבעים עמודים של מחזה. גיליתי שהדמויות שלי לא אחידות ובעצם הרצונות שלהם לא מספיק מגובים. מה שקרה זה שהגעתי לסצנה מסוימת ונתקעתי שם. למה נתקעתי שם כי כבר לא היה לי מה להגיד כל מהלך שבניתי היה נראה לי מזויף, מאולץ ולא שייך למחזה. הבנתי שהדמויות לא בהכרח נלחמות על אותו דבר. שבמקום מלחמה של שלוש דמויות כתבתי מלחמה של שתי דמויות ודמות משנה. ואז מה שקרה זה שהכתיבה שלי נהייתה איטית. אז החלטתי לבדוק איפה טעיתי. קניתי בלוק צהוב והתחלתי לכתוב מההתחלה. שוב תכנון לענות על כל השאלות שאני כבר יודע ולראות על מה דילגתי ומצאתי שדילגתי על לא מעט ולכן לא הצלחתי לעורר את התמה של המחזה כי היו כל מיני תמות המחזה היה גם וגם וגם. וזו טעות שהרבה פעמים אני עושה. היה נדמה לי שבגלל שרשמתי טריטמנט שבגלל שיש לי סוף אני יודע לאן זה הולך. אבל באמצע המערכה השנייה התרחשה הקריסה הרעיון לא מחזיק. והתחלתי להשתעמם מהכתיבה של עצמי. ניסיתי בכוח להגיד לעצמי שזה תמיד החלק הקשה ופשוט תמשיך קדימה. אבל הבנתי שאני רק סובל.
הסופרים האהובים עלי אומרים שאת הפרקים הראשונים הם תמיד זורקים לפח. אז הנה גם אני זורק לפח העבודה לא הייתה לחינם להפך הייתי מלא במיד והסיפור עכשיו יותר ברור לי. על הבלוק הצהוב כתבתי במהירות. המטרה לפשט את הסיפור לראות שיש לי אותו בשורה או שתיים. שיש לי סינופסיס שאני יכול להבין אותו. שאני באמת מבין את הגרעין של המחזה. חסרים לי פרטים אבל לשמחתי התגברתי על התחושה המסריחה וכתבתי היום כמו שלא כתבתי בזמן האחרון. הייתי גדוש באינפורמציה. ועכשיו אני מקווה שאני במסלול הנכון. אני הולך לבלות עם התכנון עוד הרבה זמן אני רוצה לענות על השאלות שאני יכול לחשוב עליה כדי שכשאתחיל לכתוב אהיה כל כך מלא במידע שפוט המחזה יכתוב את עצמו.
זוהי תפילתי שאני לא טועה. אבל אחת ההחלטות שלי להיות כותב מקצועי ואני רק עובד על המחזה חודש אני אכתוב עד שהכול יהיה בהיר ומסודר. אז הנה אני אומר לעצמי ארבעים עמודים הצידה. מסמך חדש ומתחילים שוב.